מתוך ילקוט תהלים
אני אינני ישן וחברי אינו ישן
אמר ר' ביזנא: אין לך אדם בלא ייסורים.
חושש בשינו - אינו יכול לישון.
בעינו - אינו יכול לישון.
יגע בתורה - אינו ישן.
זה ער וזה ער,
הוי 'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו'.
ילקוט תהלים פרק צד
רבי קלונימוס קלמן שפירא מפייסצ'ינא הי"ד
תרמ"ט-1889/תש"ד1944/
קריאה לצעירי ישראל
נערי ובחורי ישראל! עול גדול הוטל על צוואריכם ואחריות גדולה בהרבה מן דעתכם וידיעותיכם עליכם. את בית ישראל צריכים אתם להעמיד, חסידיו, צדיקיו, גאוניו וחכמיו - מכם להוציא, אף התגלות השכינה והתקרבות ביאת המשיח - בידכם ניתנה.
ואשר כל אחד מכם על חבריו יתמוך, ויאמר: גדולי ישראל משאר הבחורים זולתי יצמחו, ואני אתרשל ואתעצל! אבל אם להתרשל, - גם חבריך כמוך יתרשלו, והם עליך יתמוכו, - ותורה ומה תהא עליה? עם ישראל גוי קדוש, מה יהא עליו? נערי ובחורי ישראל לימדו תורה ודרשו את ה' כגדול כקטן; על כל אחד מכם מוטל החוב לגלות מקרבו את נשמת ישראל!
תחשוב על גודל האחריות אשר עליך ותדאג, ומתוך דאגתך זו תתחיל ברכת התורה ומעומק לבך תתפלל אל ה' "הערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". כי באמת ערבה ומתוקה היא התורה, והושיעני ה' שגם אני ארגיש את נועם מתיקתה."ונהי' אנחנו... כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה". רחם נא עלי, רבש"ע, שאזכה ללמוד תורה לשמה.
... ומעתה, בטח בה' שישמע את תפילתך, וימלא את המיית לבך ויוסיף בך רצון לתורה ותשוקת הנפש אל נועם טוהר העליון ואל קדושת אביך שבשמים. תשמח ותתחזק בעבודתך עבודת הקודש. למד תורה והתפלל בשמחה על שזכית להיות נער ישראל קרוב לה'!
מתוך "חובת התלמידים" פרק א-ב, אורייתא, תש"ן, עמ' לד-לז
הרב אליעזר פאפו
תקמ"ה-1785/תקפ"ח1828/
חזק ונתחזק!
הנה כי-כן אליכם אישים אקרא: בני אל חי! חזק ונתחזק בעד אלהינו ונחוס על כבוד קוננו ועל נפשנו רוחנו ונשמתנו, ולא נאבד עצמנו לדעת ונאמין בתורתנו הקדושה ובדברי רבותינו ז"ל הקדושים, ומכאן ולהלאה לא נאבד הזמן יקר הערך לבטלה, רק בשכבנו ובקומנו נשיח בתורה ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד-תורה ומצוות ובהם נהגה יומם ולילה, אולי יתעשת האלהי"ם לנו ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה.
פלא יועץ, תורה.
הרב אהרן ראטה
תרנ"ד/-1894/תש"ז1947/
איך התחזקתי בתורה
ומחמת נחיצות העניין ולחזק לבבות ידידיי, אספר מה שבדידי הוה עובדא בימי נעוריי, שנפלו עליי נסיונות גדולות וחשכות נורא שלא יכולתי ליקח ספר בידי, כי טעמתי טעם מרור מאד בכל דיבור. ונפשי היה קשה עלי מרוב מרירות וחשכות ונסיונות מכל צד, ונפל עלי שינה וכבידות מאד בתמידות וזה היה במשך איזה זמן, ולא היה לי למי לספר, כי אפילו סיפרתי לא היה לי מי שיתן לי איזה עצה. ומרוב מרירות לבבי בכיתי הרבה לה' ולא מצאתי לי שום עזר ותרופה. עד שפעם אחת הלכתי על קבר איזה גאון וצדיק, ובכיתי שם בכי רב ועצום במר לבבי: "או ח"ו שיינטל נפשי ח"ו. או יתהפך לבבי שאוכל לעסוק על כל פנים בתורה כמו איש פשוט, ולא אהיה נדחה משני עולמות ח"ו". וברוב בכייתי נפל בליבי שאשוב לביתי ואקח לי ללמוד במסירות נפש ויעבור עלי מה. וכשבאתי לביתי פתחתי ספר ונפתח לפני הרא"ש של מקוואות, ואמרתי מוכרח אני ללמוד זה הלימוד ולגומרו אפילו בכל מיני מסירת נפש. וישבתי ללמוד במסירת נפש גדול, וטעמתי ממש טעם מיתה בכל דיבור, ואמרתי: "יעבור עלי מה אפילו תצא נפשי ח"ו אגמור זה הלימוד". ואחר שגמרתי זה הלימוד במסירת נפש גדול, הטעים לי ה' פתאום אור מתוק וטעם נפלא. ונהפך לבבי לאיש אחר, ונכנס בי שוב חמידא דאורייתא, עד שאחר כך יכולתי ללמוד אפילו בבית מלא אנשים המדברים ולא בילבלו אותי. וכתבתי זאת לחזק לבבות דורשי ה' שבאמת אין שום הסתר בעולם, ולא נבראו ההסתרות רק כדי לשברם.
שומרי אמונים, ירושלים תשכ"ד
רבי נחמן מברסלב
תקל"ב-1772/תק"ע1810/
עצות
כל דיבור עולה למעלה
מי שעוסק בתורה ואינו יכול להבין גם זה טוב מאד, כי כל דיבור ודיבור עולה למעלה והקדוש ברוך הוא שמח בהם, ונעשה מהם בחינת ערבי נחל.
ליקוטי עצות, עד
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.