כתבות שפורסמו בעיתונות החרדית בשנים תש''ט (1948) – תשי''ב (1951)
לפני 61 שנה
מתוך "יובל" - בטאון יתד נאמן
שבת פרשת ויחי תש"ט
זעקות שבר ממחנות עולי מתימן
מעצר יהודים על מחאתם * דברי בלע ונאצה ע"י שוטרי המדינה
הננו מביאים בזה את נוסחו המלא והבלתי מקוצר של המכתב דלהלן שנתקבל במערכת מאת עולה תימן הנמצא באחד ממחנות העולים.
האורגינל של המכתב הכתוב בכתב יד בנוסח תימני ושעליו חתום שמו המלא של המחבר שמור במערכת. לא פרסמנו את השם המלא ואת המחנה מטעמים מובנים.
סגנונו המקורי של המכתב ודבריו היוצאים מתוך הלב מדברים בעצמם ואינם מצריכים כל פירושים.
אני באוהלי יושב ועלוץ אתמול ביום ש"ק על מה שצוונו קל נערץ. ואביט והנה קבוצת אנשים מתנגדים ומתאספים לפתח האהל. והנה עמם חיל משטרה, ואמר לקחת אותי המשטרה ואען ואומר: אדוני השוטר, על הנה היום שבת עד שאגמור השבת אני אבוא אל המשטרה מעצמי לעשות עם מישהו לחוש עילאי, ויחר אף השוטר עלי ויזרוק אותי בכוח עד שהפיל אותי לארץ ויאמר לזרוק עלי כדור. והוא אמר שאין שבת ואין אלקים ח"ו אבל לו לבדו, ועל זאת תאבל הארץ. ואני הלכתי אתו אל המשטרה והכניסוני לבית הסוהר ואחר כך קראו לי ויכניסוני לחדר ויאמרו אלי: מה אמרת לשוטר? ואגיד להם האמת, שאני אמרתי שהוא שבת, ויתאספו עלי אדונים קשים זה אחז בזקני וזה סטר אותי על הלחי מזה וזה על הלחי מזה וזה דרס אותי ברגליו וזה מכה אותי על אפי, וזה על ראשי ואין חונן ואין סמוך בלי עדים ובלי חטא אין מי שיחוס על כבוד חבירו, וזה אסור אף בהיסתוריה החיצונה הבאה מדעת, ואף מי שאינו יודע בין ימינו לשמאלו אינו עושה דבר בלי עדים ובלי התראה, ואף בחוץ לארץ לא היו מפריעים אותנו לחלל שבת ולא עושים דין עד שיחקרו וידרשו בעדים ופה בארץ מה זאת הגבורה החלושה והרעה הבאושה אשר לא נעשתה מימות עולם ואף תחת מלך אכזר אינו עושה דבר רע למי שבא לארצו להסתופף בצילו על אמונתו כל שכן אנחנו שאו חושבים שאנו אחים וכבר יצאנו מאפלה לאורה ומדוע נבגד איש באחיו וזה לנבלה ולא תיעשה. אצל מי נצעק ויעשה לנו דין להסיר הממשלה הזאת שמי שהוא פריץ שהוא יכול לחיות ולעשות כל מה שהוא חפץ ומי שהוא ירא ה' אינו יכול לעשות דבר.
ועל זה יחרד כל לב ויתר ממקומו אם ח"ו תהיה הממשלה הזאת בישראל להטעות אנשים נאמנים על לא חטא.
ואלה המאורע אשר היה שאני לא ידעתי דבר ממנו עד אחר שקבלתי את הדין ספרו אלי אנשים שהילדים שלי הלכו לקבל חלב מחדר האוכל, ראו אותם ילדים אחרים, חטפו מידם הסכר ונתעצמו עד שנפלו על הקרקע והילד שחטף הסכר הכה את ראשו על הרצפה ויצאה טפת דם- וא"כ קם הילד הנזכר ואחיו והרביצו לילדה שלי ואנחנו באנו לארץ לחיות לא לעשות בנו דיני"ת קשים ולשמור על התורה ועל המצוות ולא לחלל את השבתות. וכונתנו בכניסתנו לארץ לקיים אותן מצוות שחסרנו בחו"ל לא לגרוע ח"ו.
ע. א
הנה זה הדבר שדבר איש העלוב שכתב למעלה זה נכון לא הוסיף בשום דבר, ראינו בעווננו עדות לשם על החיל השוטר שהוא הכה אותו בשעה שזכר לו את השבת חרה אפו ואח"כ הוליכו למשטרה לא ידענו מה היה לו.
דאוד ו' זכריה סלימן. גם אני אעיד לשם יחיא דאוד תדוד בכל מה שכתוב למעלה שהוא אמת.
