פרשת אחרי מות מהספר מעינה של תורה ''דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש...ולא ימות'' · שלא ימות כדרך שמתו בניו (רש''י). בתורת-כהנים נאמר, שההזהרה הזאת מוסבה על יום-הכיפורים, שאם הוא נכנס לקדשי-הקדשים יותר מכפי שהתירה תורה הריהו חייב מיתה. והנה בגמרא (שבועות י''ג) מקשים על עבירות שביום-הכיפורים, כיצד נענשים עליהן והלא יום-הכיפורים מכפר? ומתרצת הגמרא, כי יתכן הדבר כאשר אדם עובר עבירה ביום-הכיפורים ומת בטרם היה סיפק שיכפר עליו יום-הכיפורים. זוהי כוונתו של רש''י: ''שלא ימות כדרך שמתו בניו'' - שלא ימות פתאום כדרך שמתו בניו באורח פתאומי, כי אז ממילא [לא] יכפר עליו יום-הכיפורים...
דבר אל אהרן אחיך, שאמרתי לך הלא אהרן אחיך הלוי וראך ושמח בלבו (ברייתא דראב''ע). חושש היה משה פן יעורר קנאה בלבו של אהרן, לכשיאמר לו: ''אל יבא בכל עת אל הקדש'', בו בזמן שעליו עצמו לא חל האיסור הזה (''אחיך בבל-יבא ואין משה בבל-יבא'' - תורת הכהנים); אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: הלא זהו אותו אהרן אחיך, אשר בשמעו כי אתה נועדת להיות גואלם של ישראל ממצרים, לא רחש כלפיך שום קנאה, אף כי הוא קשיש ממך, אלא אדרבה - ''וראך ושמח בלבו'', ממילא אין לך גם עתה שום יסוד לחשוש שמא יקנא בך, כי אם ''דבר אל אהרן אחיך''... להמשך
