אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      אוצר מילים לפי מסורת תימן
דף הבית >> יהדות תימן >> אוצר מילים לפי מסורת תימן
לק"י
אוצר מילים, מנוקדות על פי המסורת ההגוי של ק"ק תימן
על סדר אבג"ד
מאת הצב"י דוד בן-אברהם ס"ט
 
(קבלה זו של בני תימן משקפת מציאות לשונית שהיתה בבבל. עדות לדבר, במיוחד ללשון הארמית, ניתן להוכיח באמצעות השוואה כ"י קדום בשם "הלכות פסוקות" ואשר מקורו מבבל ובו מסומנות בנקוד עליון בבלי עם מסורת הגייה דומה לזו של קהילות תימן)
 
הקדמה באנגלית
VOCABULARY OF YEMENITE PRONUNCIATIONS:
The Yemenite vocalization of names and words goes back far. Proof of which can be easily seen by comparing extant copies of ancient Hebrew manuscripts containing the Babylonian supralinear punctuation, or vowel markings, originating from ancient Iraq. Books such as Sifra and Sifrei, and Halachoth Pesukoth, all contain nearly the same manner of vocalization as used by the Yemenites – clearly attesting to an unbroken chain of tradition which has been preserved by them. Moreover, old and faded copies of the Mishnah with the same Babylonian supralinear punctuation were found throughout Yemen, making it all the easier to retain this ancient tradition of vocalization, without introducing foreign elements to the text. Unlike the Kaufmann Manuscript of the Mishnah, where a second hand added the Tiberian vowel markings to the text at a far later period, the Yemenite manuscripts were given their vowel markings at, or nearly at, the time of their conception.
Herein is a collection of those principal words (both proper names, verbs, adjectives, etc.) where the Yemenites, in every corner of Yemen, had it as their own peculiar tradition and custom to pronounce in their given way, sometimes differing from the manner in which they appear in the Scriptures! Yet, even here, it should be noted that the tradition of Israel's Sages of old was to read words derived from the Scriptures in their own given way, while the same words derived from the Talmud or in the other, diverse exegetical literature (known as the Midrash) were sometimes read in a different way. For this reason the Talmud (Hullin 137.b) says explicitly: "When Isse the son of Haenei went up [there], he found Rabbi Yohanan teaching [a certain Mishnah] to the creation, saying, rahelim (i.e., the Hebrew word for "ewes"), etc. He said to him, 'Teach it [by its Mishnaic name], raheloth! (also meaning "ewes")' He replied, '[What I say is] as it is written [in the Scriptures]: Ewes (rahelim), two-hundred.' (Gen. 32:15) He answered him, 'The language of the Torah is by itself, and the language employed by the Sages is by itself!' " Wherefore, we sometimes find differences between the vowels markings used in the very same words written in the Scriptures, and in those found in the Talmud or Midrashic literature.
 
·     אַבּוּ דְּרַהֵם (ולא אַבּוּ דַרְהֶם)
·     אַבֶן שְׁתָיָה (ולא אבן שְׁתִיָּה)
·     אִבְּעִי למימר (ולא אִבָּעֵי למימר)
·     אֵבָר, אֵבֶר (ולא אֲבָר) - כגון אֵבָרִים שבגוף.
·     אֲבָר (ולא אָבָר) - והוא תרגום עופרת.
·     אַגּוּדָּל (ולא אֲגוּדָל)
·     אגרת, אִגָּרוֹת (ולא אִגְּרוֹת)
·     אֲדָּר (ולא אֲדָר)
·     אֲדַרְיָנוֹס (ולא אַדְרִייַנוֹס)
·     אַווְז, אַווְזִין (ולא אֲווָז, אֲווָזִים) - הוא מין עוף טהור. וכך הוא הנקוד במסורת התימנית.
·     אַוֵּיר (ולא אַוִּיר)
·     אוֹכָלִין, אוֹכָלִים (ולא אוֹכְלִין, אוֹכְלִים) - דהיינו מיני מאכל.
·     אַוְנִין שֶׁלְּ פִשְׁתָּן (ולא אוּנִין)
·     אוּנְקָלוֹס הגר, ויש גורסין אוּנְקְלוֹס 
·     אַוְשָׁה, אַוְשָׁא (ולא אוּשָׁה)
·     אוֹתִיבֵיהּ (ולא אֵיתִיבֵיהּ) - כך הוא בנוסחאות התלמוד הישנים שהיו בידי יהודי תימן. אבל היום נהגו לקרות אֲתִיבֵיהּ.
·     אַחֲדוּת (ולא אֲחְדוּת)
·     אחְרִינָא (ולא אַחֲרִינָא) - האלף בשורק קבוץ.
·     אֵי אִפְשָׁר (ולא אִי אֶפְשָׁר)
·     אֵי אתה יודע (ולא אִי)
·     אִי לֵימַא (ולא אִי לֵימָא)
·     אִיּיַרִּי (ולא אָיְירֵי)
·     אֵינוּ (ולא אֵינוֹ)
·     אינו נִרְאָה (ולא אינו נִרְאֶה) - כי כן הוא משפטו בלשון הקודש ואפילו לזכר, כגון הרואה ואינו נִרְאָה.
·     אִינֵּשׁ, אִנַּשֵׁי (ולא אֱנָשׁ, אִנְשֵׁי)
·     אֵיסָר (ולא אִיסָּר)
·     אֲיָר (ולא אִיָּר)
·     אִיתִּינְּהוּ - כגון הא והא אִיתִּינְּהוּ.
·     אכזריות (ולא אַכְזְרִיּוּת) - ואע"פ שמצינו במקרא אכזריות, לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     אל תִּתְעַלַּם, תַּעְלֵם (ולא אל תִּתְעַלָּם)
·     אֵלָא (ולא אֶלָּא)
·     אֲלוּ (ולא אִילּוּ) - כגון מידת הקב"ה כך וכך וַאֲלוּ בשר ודם אינו כן.
·     אֵלוּל (ולא אֱלוּל) - ואע"פ שמצינו במקרא אֱלוּל (נחמיה פ"ו פסוק ט"ו), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     אֲלַכְסַנְדְּרוּס מוּקְדּוּן (ולא מוּקְדּוֹן)
·     אֲלַכְסַנְדַּרְיָא, אֲלִיכְּסַנְדַּרְיָא (ולא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא)
·     אַלָּם (ולא אֲלִּים)– כך הוא בלשון עברי. אבל בלשון ארמי אֲלִּים, כגון כָּל דּאֲלִּים גָּבַר.
·     אַלָּמוּת (ולא אֲלִּימוּת)
·     אִלְמַלֵא (ולא אִלְמָלֵא)
·     אַמַּאי (ולא אֲמַאי)
·     אֲמֵלָל, אֲמֵלָלִים (ולא אמְלָל, אמְלָלִים) - כגון הָאֲמֵלָלִים שמצינו בספר נחמיה פ"ג, פסוק ל"ד. והאלף אינו בקבוץ שורק, כפי שרגילים לכותבו היום בכל מצב. אלא אמְלָל ואֲמֵלָל שני פירושים שונים איתא.
·     אַמְרֵי אִינַּשֵׁי (ולא אמרי אִינְשֵׁי)   - ובני אֱנָשָא, כך הגירסא.
·     אֲמְתְּלָא (ולא אֲמַתְלָא)
·     אַנְדְּרוּגִּינוֹס (ולא אַנְדְּרוֹגִינוֹס)
·     אֲנוֹשִׁי (ולא אנושי)
·     אַנְטְיּוּכַס הרשע (ולא אַנְטִיּוֹכוּס)
·     אני עַרָּב בדבר (ולא עֲרֵב) - לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד. וידוע במקרא כתיב כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי.
·     אסור לבטל כלי מֵהֲכֵינוֹ (ולא מִהֵכַנוֹ)
·     אַסְקוּפָּה (ולא אִסְקוּפָּה)
·     אֲסַרְטְיָא (ולא אִסְרַטְיָא)
·     אַפְטוּרְפוֹס, אַבְטוּרְפוֹס (ולא אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס)
·     אַפִילּוּ (ולא אֲפִילּוּ)
·     אַפִיקוֹמַן, ובכ"י אַפֵיקֵמוֹן
·     אֲפֵיקוֹרוֹס (ולא אַפִיקוֹרוֹס)
·     אפר מקְלֶה (ולא מַקְלֶה) - המִם בשורק קבוץ.
·     אַפְרִיקֵי (ולא אַפְרִיקִי) - ואלו העם נקראים אַפְרָקִיִים.
·     אִפְשָׁר (ולא אֶפְשָׁר)
·     בְּאִקְרַאי (ולא בְּאַקְרַאי)
·     בַּהְדֵּי הֲדַּדֵּי (ולא הֲדָדֵי)
·     ארבע כְּנָפוֹת (ולא כַּנְפוֹת)
·     אַרְסְטוּ (ולא אַרִיסְטוֹ)
·     אִרְּרוֹ (ולא אֵרֲרוֹ)   - ריש בשוא נע. ולמעשה שוא נע ושוא פתח (דהיינו חטף פתח) משמשים כאותה תנועה במסורת תימן הקדומה.  ודע שבמקרא מצינו כתוב אֵרְרָה, כך הוא לשון מקרא. וכבר למדנו לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     אִתְאֲמַר (ולא אִיתְּמַר, אִתְּמַר)
·     אַתְּנָחָא - כך הוא מנהג תימן. ויש קהילות בישראל שקורין לו בשמו הארמי אֶתְנַחְתָּא.
·     אֶתְּרוֹג (ולא אֶתְרוֹג)
·     בְּאֵ"תּ-בָּ"שׁ (ולא בְּאַ"ת-בַּ"שׁ)
·     בַּהְדְּיָא (ולא בְּהֶדְיָא) - וכן הוא לַהְדְּיָא.
·     בּוֹר סָוּוד (ולא בור סוּד) - הואו בשורק קבוץ.
·     בורא פרי הַגָּפֶן, ויש גורסין גֶּפֶן
·     בּוּרְסְקֵי (ולא בּוּרְסְקִי)
·     בּוֹשָׁה (ולא בּוּשָׁה) - כגון חיים שאין בהם בּוֹשָׁה.
·     בִּזְיוֹן (ולא בִּזָּיוֹן) - ואע"פ שמצינו במקרא בִּזָּיוֹן (אסתר פ"א), הכלל בידינו לשון תורה לעצמה. לשון חכמים לעצמם. (חולין קלז עמ' ב').
·     בְּטַהְּרָה (ולא בְּטָהֳרָה)
·     בֵּיבָּרִין (ולא בִּיבָרִין)
·     בין קְרָנֶיהָ, קְרָנָיו (ולא בין קַרְנֶיהָ, קַרְנָיו) - כגון החבל הקשור לפרה או לשור.
·     בִּינְתַּיִם (ולא בֵּינְתַּיִם, בֵּינָתַּיִם)
·     בֵּיעוּר חמץ (ולא בִּיעוּר)
·     ביצה שֶׁנּוּלְּדָה (ולא שֶׁנּוֹלְדָה) - וכן הוא במקרא.
·     בֵּית הַכְסֵא (ולא בֵּית הַכִּסֵא) - וצורה זאת היא יוצאת דופן, כיון שעל הרוב אות הבאה אחרי הא הידיעה בדגושה תהיה, וזו יוצאת מן הכלל.
·     בֵּית הַמַּרְחֵץ (ולא בֵּית הַמֶּרְחָץ)
·     (כתיב) בית השאובה
        (קרי) בֵּית הַשֹּׁאֲובָה, ויש גורסין הַשְּׁאוּבָה
·     בית השלהין (ולא בית השלחין) - וכן הוא בכל הנוסחאות הישנים. וגירסתנו אנו ק"ק תימן כתרגום ואתה עיף ויגע. ואת משלהי וכו'. ועיין שם דברים כ"ח.
·     בַּיְתּוּסִין (ולא בַּיְתוֹסִין)
·     בֵּיתֵּר, בֵּית תֹּר (ולא בֵּיתַּר)
·     בִּכְיָה (ולא בְּכִיָּה)
·     בִּלּוֹרִית (ולא בְּלוּרִית)
·     במאי עֲסֵקִינַּן (ולא עַסְקִינַן)
·     במאי קַמִפַּלְגֵי (ולא קַמִיפְלְגֵי)
·     בן זוֹג (ולא בן זוּג)
·     בן תּרְדְּיוֹן (ולא בן תְּרַדְיוֹן) - התאו בשורק קבוץ.
·     בִּסְבַר פָּנִים יפות (ולא בְּסֵבֶר פָּנִים יפות)
·     בַּעֵי (ולא בָּעֵי)
·     בִּפְרוּס הַחָג (ולא בִּפְרוֹס החג)
·     בְּפַשַׁט ובסוד (ולא בפשט)
·     בִּפְשִׁיטוּת (ולא בפַשְׁטוּת)
·     בָּצֵל (ולא בָּצָל)– וברבים בְּצָלִים.
·     בר מַחֲסֵיָא (ולא בר מְחַסְיָא)
·     בָּר מינן (ולא בַּר מינן)
·     בָּרִיא, בָּרִיאִים (ולא בְּרִיא, בְּרִיאִים)
·     בַּרַּיְיתָּא (ולא בָּרַיְיתָא)
·     בְּרִירָה (ולא בְּרֵירָה)
·     ברכה לַבַּטָּלָה (ולא לבַטָּלָה)
·     בִּשְׁלַמָא (ולא בִּשְׁלָמָא)
·     בְּשָׁעַת דָּחְקוֹ (ולא דָּחֳקוֹ)
·     בְּשָׁעַת הנעילה (ולא בִּשְׁעַת) - וכן בכולם: בְּשָׁעַת הדחק וכו'
·     בְּשָׁעַת לִידְתָּן (ולא לֵידָתָן)
·     בִתְיָה בת פרעה (ולא בַּתְיָה)
·     בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת (ולא בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת)
·     גּבְרָא (ולא גַּבְרָא) - הגימל בשורק קבוץ.
·     גָּדֵר (ולא גֶּדֶר) - והוא שם עצם.
·     גּוֹי (ולא עכו"ם) - כך הוא בנוסחאות התלמוד הישנים שהיו בידי יהודי תימן.
·     גָּוִיל (ולא גְּוִיל)
·     גופו הַבֵּהָמִי (ולא הבהֵמִי)
·     גּוּשׁ חֲלַב (ולא גוּשׁ חָלָב) - שם מקום בגליל העליון.
·     גזירה שֹׁוָה (ולא שָׁוָה)
·     גַּטּ (ולא גֵּט)
·     גט פֵיטוּרִין (ולא פִּיטוּרִין)
·     גִּייָס, גִּייָסוֹת (ולא גַּייִס)
·     גֵּימְטַרְיָא (ולא גִּימַטְרִיָּא)
·     גִּיעְגּוּעִין (ולא גַּעְגּוּעִין) - ועיין בסוף יבמות ס"ב עמ' ב' רש"י בד"ה  והנושא בת אחותו, שכתב גיעגועין שם.
·     גָּלִיּוֹת (ולא גָּליּוֹת) - ואע"פ שבמקרא מצינו גָּליּוֹת, הלמד בשורק קבוץ (דניאל), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     גֳּמִי (ולא גֶּמִי)
·     גְּמָר מלאכתן (ולא גְמָר מלאכתן)
·     גֲּמַרָא (ולא גְּמָרָא)   - שוא פתח ( דהיינוחטף פתח) ושוא נע משמשין כאותה תנועה במסורת התימנית הקדומה.
·     דאמרי תַּרְוַייְהוּ (ולא תרוֵייהו)
·     דְּבֵּילָה (ולא דְּבֵילָה) – והם תאנים דחוסים ויבשים.
·     דְּבָק (ולא דֶּבֶק) - והוא שם עצם, דהיינו החומר שמשתמשים בו לעשות חיבור. ואילו מה שכתוב בישעיה הנביא פרק מ"א (דֶּבֶק) אינו אלא לשון חיבור בעלמא.
·     דור הַפַּלָּגָה (ולא הַפְּלָגָה)
·     דְּיוּקְנּוֹ של אביו (ולא דְּיוֹקְנוֹ)
·     דיני מַקָּח וממכר (ולא מִקָּח וממכר)
·     דֵּינָר,דֵּינָרִין, דֵּינַרֵי זהב (ולא דִּינָר, דִּינְרֵי)
·     דְּכַתִיב (ולא דִּכְתִיב)
·     דָּפְנוֹת הסוכה (ולא דְּפָנוֹת)
·     דִּרְשָׁה (ולא דְרָשָׁה) - היינו שעושה הרב בבית כנסת.
·     דִּתְנַן (ולא דִּתְנָן)
·     האוכל דְּיַיסָה (ולא דַּיְיסָה) 
·     האות בֵּי, ובכ"י בֵּיתּ
·     האות גִּימַל, ובכ"י גֵּימָל
·     האות דָּל (ולא דַּלֶת)
·     האות זַאן (ולא זַיְן)
·     האות יוֹדּ (ולא יוּדּ)
·     האות מִסְתּוּמָה (ולא מֵם סוֹפִית)
·      האות מִפְתּוּחָה, ופעמים יקראו לה מִם (ולא מֵם)
·     האות סְמָךְ (ולא סָמֶךְ)
·     האות עַאן (ולא עֲיִן)
·     האות צַאדּ (ולא צָדִי)
·     האות קוֹף (ולא קוּף)
·     הַאיְדַּנָא (ולא הַאִידְּנָא, הָאִידָּנָא)
·     הַאיֵ מילתא (ולא הַאי מילתא) - וכן בכל מקום. הַאיֵי ולא הַאי. 
·     הָבְקָעָה החומה (ולא הבְקָעָה,ההא בשורק קבוץ)
·     הִדְיוֹט (ולא הֶדְיוֹט)
·     הִלְנֵי המלכה (ולא הִילְנִי)
           ובכ"י הוּלְנֵי
·     הֲווֹ (ולא הֲווּ)
·     הַוְצִין (ולא הוּצִין) - והם עלי הדקל.
·     הוּרְדּוּס (ולא הוֹרְדוֹס)
·     הוּרְקָנוֹס (ולא הוֹרְקְנוֹס)
·     הֵי לָךְ, ובכ"י הֶא לָךְ
·     הֵיכֵי דַּמֵי (ולא הֵיכִי דַּמִי) - וכן הֵיכֵי דאמרינן וכו'.
·     הִילְכּוֹת פסח (ולא הִילְכוֹת) - וכן בכולם: הילכות מועד, הילכות אבלות וכו'. והֲלָכוֹת סתם הם הלכה למשה מסיני.
·     הִימַּנּוּ, הִימַּנָּה (ולא הֵימֶנּוּ, הֵימֶנָּה)
·     היתה נִקְרַאַת (ולא נִקְרֵאת)
·     הַכֵי (ולא הָכִי)
·     הִלְוַאי (ולא הַלְוַאי)
·     הִלְכָּךְ (ולא הִלְכָךְ)
·     הַלַּלוּ (ולא הַלָּלוּ) - כגון הנרות הַלַּלו.
·     הַמָּרְדֳּכַי (ולא הַמָּרְדֳּכִי)
·     הַנֵי מִילֵּי (ולא הָנֵי מִילֵּי)
·     הֲסִיבָּה, היינו שנוהגים לעשות בפסח (ולא הֲסֵיבָה)
·     הָעֶגְלָה (ולא הָעֲגָלָה) – כך שמעתי מפי מוה"ר יוסף קאפח. והוא קבוצת כוכבים בשמים הדומים לעגלה. ובאנגלית נקראים Big Dipper.
·     הִעְמִיד, בזמן עבר (ולא הֶעֱמִיד)
           הַעְמִיד! (ציווי)
·     הַשְׁכָּבָה (ולא הַשְׁכַּבָה)
·     הִשְׁתַּגַּע (ולא הִשְׁתַּגֵּעַ)
·     הַתַם (ולא הָתָם)
·     הֶתֵּר נְדָרִים (ולא הַתָּרַת נדרים)
·     וִהְוִי דן את כל האדם (ולא וֶהֱוֵי) - וכשהיא באה בצורת הֲוִי, כך הוא הנקוד.
·     וִהְוִי מְקַבֵּל, ובכ"י וִהְוִי מַקְבִּיל (ולא וֶהֱוֵי)
·     וְכַתִיב (ולא וּכְתִיב)
·     ולא אִפְּשִׁיטָא (ולא ולא אִפְשִׁיטָא)
·     וַתִּיק, וַתִּיקִים (ולא וָתִיק, וָתִיקִים)
·     זֵבֶל (ולא זֶבֶל)
·     זְכוֹכִית (ולא זְכוּכִית) - וכן הוא באיוב כ"ח, י"ז, בתנ"ך כ"י לנינגרד שהגיה אהרן בן אשר.
·     זָכִיּוֹת (ולא זכוּיות, זכיות - הכאף בשורק קבוץ)
·     זְפָק (ולא זֶפֶק)
·     זַקְנוּת (ולא זִקְנוּת)
·     זִרְקָא (ולא זַרְקָא) - היינו בפיסוק הטעמים.
·     חֶבְטַת ערבה (ולא חֲבָטַת ערבה)   - ובסתם, הַחֶבְטָה, ולא הַחֲבָטָה.
·     חֲבִרְתָּהּ (ולא חֲבֶרְתָּהּ)
·     חוֹמַשׁ בראשית (ולא חוּמָשׁ)
            חוֹמַשׁ מן הַחוּמְשִׁין
·     חוֹשֵׁשְׁנִי (ולא חוֹשְׁשַׁנִי) - עיין במלה מקובלני.
·     חֶזְרַת שליח ציבור (ולא חֲזָרַת)
·     חיטה אחת פוטרת את הַכֳּרִי (ולא הַכְּרִי)
·     חיים אֲרוּכִים (ולא אֲרוּכִּים) - ואע"פ שמצינו במקרא ותהי המלחמה אַרכָּה וגו' הא לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     חִירַק (ולא חִירִק)
·     חֲלוּק (ולא חָלוּק) - והוא בגד אלכפתאן בלשון ערב, ובאנגלית נקרא Tunic.
·     חֲלָזוֹן (ולא חִלָּזוֹן)
·     חֲלַל טפח (ולא חָלָל)
·     חִסַּר (ולא חִסֵּר) - וכן ואל יֶחְסַר, ולא אל יְחַסֵּר.
·     חֶסְרוֹן כיס (ולא חִסָּרוֹן) - וכן הוא במקרא (קהלת א' ט"ו).
·     חַשְׁמוּנַּאי (ולא חַשְׁמוֹנַאי, חַשְׁמוֹנָאִי)
·     חֲתִיכָּה, שם עצם (ולא חֲתִיכָה) - כגון חֲתִיכַּת בשר.
·     חֲתִיכָה, שם פעולה
·     טוּמְטוֹם (ולא טוּמְטוּם)
·     טִיטוֹס הרשע (ולא טִיטוּס)
·     טְלִית (ולא טַלִּית) - נפקא מינה באות בי שלפני התיבה. בִּטְלִית ולא בְּטַלִּית.
·     טמא מַדְרֵס (ולא מִדְרָס)
·     טִרְשִׁין (ולא טְרָשִׁין)
·     יֵאָרַע, יֵאְרַע (ולא יֶאֱרַע)
·     יָבְנֵה (ולא יַבְנֶה) - ואע"פ שמצינו במקרא יַבְנֶה (   ), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     יְגַּמֵּעַ ביצה (ולא יְגַמַּע)
·     יְהֶא (ולא יְהֵא)
·     יוּדְפַת (ולא יוֹדְפַת) - שם מקום.
·     יוחנן נַפַּחָה (ולא נַפְחָה)
·     יוּרָה (ולא יוֹרָה, יוֹרֶה) - והוא דוּד גדול לצביעה וכיוצא בזה.
·     יְכוּלִים (ולא יְכוֹלִים) - ובכ"י יְכוֹל. ואע"פ שמצינו במקרא יְכוֹלִים, לשוןמקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     יצירת הַוַּלַד (ולא הַוָּלָד)
·     יְרוּשְׁלְמִי (ולא יְרוּשַׁלְמִי)
·     יָרָק (ולא יֵרָק) - ובצירוף יֶרֶק הַשָׂדֶה.
·     יֶשֶׁבְאָב הסופר (ולא יְשֵׁבָב)
·     יְתוּשׁ (ולא יַתּוּשׁ)
·     כִּבָרָה (ולא כְּבָרָה)
·     כִּדְּאִיתַּא
·     כוס עִקְרִין (ולא כוס עִקָּרִין)
·     כּוּמָר (ולא כּוֹמֶר)
·     כּוֹתָל, כּוֹתָלֵי בית המדרש (ולא כּוֹתֶל, כּוֹתְלֵי)– כגון נעץ סכין בכּוֹתָל וכו'. ואע"פ שמצינו שלא כך הניקוד במקרא, לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     כִּי הַאיֵ גְּוַנָא (ולא כִּי הַאי גַּוְנָא)
·     כַּיוֹצֶא בהם (ולא כַּיוֹצֵא)
·     כל דצריך לְפַסַּח יֵיתֵי וִיפַסַּח (ולא יֵיתֵי וְיִפְסַח) - כך היא הגירסה בהגדה של פסח דידן שפי' יבוא ויסעוד סעודת הפסח. ולא וְיִפְסַח שמשמעו יבוא וידלג ח"ו.
·     כל הַמַּעְבִּיר על מדותיו (ולא הַמַעֲבִיר)
·     כל זאת קִיַּם עלינו (ולא וְקַיָּם עלינו) - וכן הוא בנוסח התפלה של ק"ק תימן הקדומה (בלדי).
·     כָּל זְמָן (ולא כָּל זְמַן) - וברבים זְמַנִּים.
·     כל מי שֶׁיִּתּוֹסֵף עליהם  (ולא שֶׁיִּתְווָסֵף)
·     כָּל צָרְכֵּי מִילָה (ולא כל צָרְכֵי מילה)
·     כלי זָיִן (ולא כלי זַיִן)
·       כַלָּיָה (ולא כְּלָיָה) - כגון שפלוני חייב כליה ח"ו.
·     כְּסוּי, כְּסוּיִים (ולא כִּסוּי, כִּסוּיִים)
·     כְּעָכִים (ולא כַּעֲכִים) - מין עוגיות שאכלו בפורים.
·     כָּרוֹז (ולא כָרוּז)
·     כָּרֵיתוֹת (ולא כְּרִיתוֹת, כְּרֵיתוֹת) - והיא מסכת בש"ס משנה.ואילו כְּרִיתוּת הוא לשון חיקוך.
·     כָּרֵס (ולא כֶּרֶס, כְּרֵס)
·     כִּשְׁהוּא / כִּשְׁהֶן (ולא כְּשֶׁהוּא / כְּשֶׁהֶן)
·     כַּתִיב בַּקְּרָא (ולא כְּתִיב בְּקָרָא)
·     כְּתֹנֶת (ולא כּתֹּנֶת, הכף בקבוץ שורק) - וכן הוא במקרא.
·     כְּתָקְנָה (ולא כְּתִיקוּנָה)
·     כַּתָּרִיס בפני הפרענות (ולא כִּתְרִיס)
·     לא אַמְרִינַּן (ולא לא אָמְרֵינָן)
·     לא יצא החיט בְּמַחְטוֹ (ולא בְּמַחֲטוֹ)
·     לא עִכַּב (ולא לא עִכֵּב)
·     לָאַלְתָּר (ולא לְאַלְתַּר)
·     לְאַפַּוְקֵי מאי (ולא לְאַפּוּקֵי) - וכן בכולם: לְמַעַוְטֵי, לְאַדְלַוְקֵי, לְבַשַּׁוְלֵי, לַאֲפַוְיֵי , לְאַטְמַוְנֵי וכו'.
·     לִגְמַרֵי (ולא לִגַמְרֵי)
·     לְדַבַּר (ולא לְדַבֵּר)
·     לִדָה, לִידָה (ולא לֵדָה, לֵידָה)
·     לַהְגּוֹת בתורה (ולא לֶהֱגוֹת)
·     לַהֲדִיחַ הכוס (ולא לְהָדִיחַ)
·     לְהַעְנִישׁ (ולא לְהַעֲנִישׁ)
          נַעְנָשׁ, נַעְנְשָׁה, נַעְנַשְׁתִּי וכו'
·     להתעטף בַּצִּיצִית (ולא בְּצִיצִית) - וכן הוא הנוסח בסידורי התפלה של בלדי ושל שאמי.
·     לַהְלַן (ולא לְהַלָּן)
·     להניה (ולא להנאה) - כך הוא בכל הנוסחאות הישנים. (כך שמעתי מפי מוה"ר יוסף קאפח ז"ל.)
·     לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין (ולא לְהָנִיחַ)– כך הוא גירסת הבלדי ומהרי"ץ, ואע"פ שמרן בשו"ע גורס ההפך. ומנהג שאמי לומר לְהָנִיחַ.
·     לְהָקֶל ולהחמיר (ולא לְהָקֵל)
·     לוּדּ (ולא לוֹד) - ואע"פ שמצינו במקרא לוֹד (נחמיה פ"ז פסוק ל"ז, וכן בפרק י"א פסוק ל"ה), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     לוֹלָב (ולא לוּלָב) - כגון על נטילת לוֹלָב. וברבים לוֹלָבִּים.
·     לַחְדָּא (ולא לַחֲדָא) - והוא תרגום מאד במקרא.
·     לַחְלוּטִין (ולא לחֲלוּטִין)
·     לטעון טְעוּן אחר (ולא טָעוּן אחר / טֹעַן אחר)
·     לֵישַׁב בסוכה (ולא לֵישֵׁב)
·     לִישַׁנָא אחרינא (ולא לִישְׁנָא, לִישָׁנָא)
·     לָיְתוֹהִי (ולא לֵיתוֹהִי)
·     לְכַוַּן (ולא לְכַוֵּן)
·     לכוּף את הבעל ליתן (ולא לכוֹף)
·     לכך נוּצָּרְתָּ (ולא נוֹצָרְתָּ)
·     לִמּוֹל את הבן (ולא לָמוּל)
·     לְמַחוֹת (ולא לִמְחוֹת)
·     לְמַעַוְטֵי (ולא לְמַעוּטֵי)
·     לְמַעַט (ולא לְמַעֵט)
·     לַן (ולא לָן) - כגון מספקא לַן, או קיימא לַן וכו'.
·     לְנַעְנַע בלולב (ולא לְנַעְנֵעַ)
·     לְעַבַּר את השנה (ולא לְעַבֵּר)
·     לָעֲתִיד לבוא (ולא לֶעָתִיד)
·     לְפוֹם צַעְרָא אַגְרָא (ולא לְפוּם צַעֲרָא)
·     לְפִיכָּךְ (ולא לְפִיכָךְ)
·     לְפַצַּע בו אגוזים (ולא לְפַצֵּעַ בו וכו')
·     לְפַקַּח על (ולא לְפַקֵּחַ על)
·     לְקָרַב, לְרַחַק (ולא לְקָרֵב, לְרַחֵק)
·     לִשְׁאַל שאלה (ולא לִשְׁאֹל) – ואלו לִשְׁאֹל חפץ, האלף בחולם.
·     לְשַׁקַּר (ולא לְשַׁקֵּר)
·     לְתַכֶּן עולם (ולא לְתַקֵּן) - כך הוא הנוסח בסידור הבלדי ב"עלינו לשבח," ומשמעו לייסד עולם. אבל בסידור שאמי הגירסה לְתַקֶּן.
·     מְגַפַּיִם (ולא מַגָּפַיִם)
·     מַדְרוֹן (ולא מִדְרוֹן)
·     מה יום מִיָּמִים (ולא מִיּוֹמַיִם)
·     מְהַנֵּי (ולא מַהֲנֵי)
·     מוסיף הֲבָל, ויש גורסין הַבַל (ולא הֲבֵל, הֶבֶל)
·     מותיב (ולא מתיב) - כך הוא בנוסחאות התלמוד הישנים שהיו בידי יהודי תימן.
·     מִחֲּזִי כמבשל (ולא מִיחְזֵי, מִיחֲזֵי)
·     מְחִיצָּה (ולא מְחִיצָה)
·     מחנה לְוִיָּה (ולא לִוִיָּה)
·     מִיּוֹשֵׁב (ולא מְיוּשָּׁב)
·     מִיַּירִּי (ולא מַייְרֵי)
·     מים פּוּשָׁרין (ולא פּוֹשְׁרִין)
·     מימַּתִּי (ולא מאימתי) - כך הוא בנוסחאות התלמוד הישנים שהיו בידי יהודי תימן.
·     מֵיעוּט (ולא מִיעוּט) - כגון בְּמֵיעוּט שִׁינָה.
·     מיתם (ולא מהתם) - כך הוא בנוסחאות התלמוד הישנים שהיו בידי יהודי תימן.
·     מכאן וְאִילַּךְ (ולא מכאן וְאֵילַךְ)
·     מְכִילְּתָא  (ולא מְכִילְתָּא)
·     מכל עֲבָר (ולא מכל עֵבֶר)
·     מִלְוָה (ולא מִלְוֶה) - כגון מִלְוָה להוצאה ניתנה.
·     מלכות הָרִשְׁעָה (ולא הָרְשָׁעָה)
·     מַלְכִיּוֹת (ולא מַלְכיּוֹת) - וכן בכולם: גליות ולא גלויות, טרפיות ולא טרפויות, זכיות ולא זכויות, עדיות ולא עדויות וכו'.
·     מַלְקוּת הארבעים (ולא מַלְקוֹת)
·     מִמִּילָּא (ולא מִמֵּילָא)
·     מְנַיִן (ולא מִנַּיִן)
·     מְנָלַן (ולא מְנָלָן)
·     מַנְעָל (ולא מִנְעָל) - ואע"פ שמצינו מִנְעָלֶךָ (דברים פרק ל"ג), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     מְסֹס (ולא הֶמְסֵס) - היינו הבטן השלישי בשחיטת בפר.
·     מִסַּפְּקָא לַן (ולא מספקא)
·     מַסְּקַנָא (ולא מַסְקָנָא)
·     מִסְּתַמָא (ולא מִסְּתָמָא)
·     מֵעוֹמֵד, היינו בברכת הלבנה ובשבועה (ולא מְעוּמָּד)
·     מִפֵּלֶג המנחה (ולא מִפְּלַג המנחה)
·     מִפַּלְגֵי (ולא מִפְלְגֵי, מִיפַּלְגִּי) – כגון במאי קַמִיפַּלְגֵי.
·     מְקוּבָּלְנִי (ולא מקובלַנִי) - וכן בכולם: גּוֹזֵרְנִי עליך, חוֹשֵׁשְׁנִי וכו'. 
·     מִקְוָה (ולא מִקְוֵה) - ובצירוף, כגון מִקְוֵה המים, הואו בצירי.
·     מִקְווֹת המים, ובכ"י מִקְוֹת (ולא מִקְוָאוֹת)
·     מַקָּח (ולא מִקָּח) - ובצירוף מַקַּח-טעות.
·     מקטני אֱמָנָה (ולא מקטני אֱמוּנָה)
·     מְקַרֶּא את ההלל (ולא מַקְרִיא)
·     מְרַבְּצֵי תורה (ולא מַרְבִּיצֵי תורה)
·     מִרְדַּעַת (ולא מַרְדַּעַת)
·     מְרוֹסָס (ולא מְרוּסָּס) - עיין במשנה שבת פ"ח פסוק ה'.
·     מרחם על בִּרְיוֹתָיו (ולא בְּרִיּוֹתָיו) - אבל כל המכבד את הַבְּרִיּוֹת, כך הוא הנקוד.
·     מְרַחְשְׁוָן (ולא מַרְחֶשְׁוָן)
·     משה בן מַיְמוּן, הנקרא בפי יהודי תימן "רבינו."
·     מִשּׁוֹם ר' אמרו (ולא מִשּׁוּם)
·     מִשְׁכּוֹן (ולא מַשְׁכּוֹן) - כגון ליתן מִשְׁכּוֹן לחבירו.
·     מְשַׁכְּחוֹ (ולא מַשְׁכִּחוֹ) - כגון ובא המלאך וּמְשַׁכְּחוֹ את כל התורה כולה.
·     מְשַׁכַּחַת עון (ולא מַשְׁכַּחַת) - כגון בפרקי אָבות, שיגיעת שניהם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.
·     מְשַׁתְּקִין אותו (ולא מַשְׁתִּקִין)
·     מתכת, מַתְּכוֹת (ולא מַתָּכוֹת)
·     מְתַלְּעִין את העצים (ולא מַתְלִיעִין)
·     מִתְּקָן על ידי האור (ולא מְתוּקָּן)
·     נֶאֱמָר (ולא נֶאֱמַר)
·     נַאקָה (ולא נָאקָה) - אשת הגמל, והיא לשון נקבה.
·     נִהְנָה, נִהְנִין (ולא נֶהֱנָה, נֶהֱנִין)
·     נוּטְרְיקוּן (ולא נוֹטָרִיקוֹן)
·     נוּלָּד (ולא נוֹלַד) - כגון נוּלָּד לבין השמשות.
·     נולד זוֹגוֹ עמו (ולא זִוּוּגוֹ) - והוא שם עצם. אבל בשם פועלה, קשה זִוּוּגוֹ לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
·     נְטוּרנַאי גאון (ולא נֶטְרוֹנַאי)
·     נַיְחָא (ולא נִיחָא)
·     נִילוֹס (ולא נִילוּס)
·     נֵכַד (ולא נֶכֶד)
·     נִכְנָס (ולא נִכְנַס)
·     נָמוֹךְ, נְמוֹכָה (ולא נָמוּךְ, נְמוּכָה)
·     נַמֵּי (ולא נַמִּי, נַמִי, נָמֵי)
·     נֶעְלָמִים (ולא נֶעֱלָמִים)
·     נַפָה (ולא נָפָה) - הוא הכלי שמנפין בו את הקמח.
·     נְפָט (ולא נַפְט, נֵפְט)
·     נִצְטַעַר (ולא נִצְטַעֵר)
·     נָקוּד, נְקוּדָּה (ולא נִיקּוּד) - והוא שם עצם. ואילו שם תואר נָקוֹד.
·     נַקְיוּת (ולא נְקִיּוּת)
·     נְקֵיטִינַּן (ולא נַקְטֵינָן, נְקִיטִינָן)
·     נִקְרַאַת (ולא נִקְרֵאת) - כגון מגילה נִקְרַאַת וכו', נִקְרַאַת שמה וכו'.
·     נר מַעְרָבִי (ולא מַעֲרָבִי)
·     נִשְׁאָר (ולא נִשְׁאַר) - ואע"פ שמצינו לשון מקרא נִשְׁאַר, לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     נִשְׁתַּיַּיר, היינו נשאר (ולא נִשְׁתַּיֵּיר)
             מְשַׁיֵּיר, היינו משאיר
·     נִתְגַּיַּיר (ולא נִתְגַּיֵּיר)
·     נִתּוּחְ (ולא נִתּוּחַ)
·     נִתְכַּוַּן (ולא נִתְכַּוֵּן)
·     נִתְעָרַב (ולא נִתְעָרֵב)
·     סַבְרֵי מָרַנַן (ולא סַבְרִי מרנן)
·     סְגוּל (ולא סֶגוֹל)
·     סַגֵי (ולא סַגִי, סַגֵּי) 
·     סִגְנֵי כְּהוּנָה (ולא סְגָנֵי כהונה)
·     סוֹמֶא (ולא סוּמָא / סוּמֶא)
·     סוּמְכּוֹס (ולא סוּמְכוּס)
·     סוּרַג (ולא סוֹרֶג)
·     סְחוֹס (ולא סְחוּס)
·     סטרא אָחֳרָא (ולא אַחְרָא)
·     סְיָן טִין (ולא סִין טִין) - והוא תרגום רפש וטיט בישעיה הנביא, וגם משמש כלשון ענוה, ועל הרוב בראשי תיבות ס"ט.
·     סֵינָר (ולא סִינָּר)
·     סְכוֹם (ולא סְכוּם)
·     סְכָּךְ (ולא סְכָךְ) - והוא שמכסים בו את הסוכה.
·     סְמָאֵל (ולא סַמָּאֵל) - והוא מלאך המוות.
·     סמוך לְחָשֵׁכָה (ולא לַחֲשֵׁכָה)
·     סַמָּמְנִים (ולא סַמְמָנִים)
·     סְעוֹדָה (ולא סְעוּדָה)
·     סְפֵק (ולא סָפֵק)– אבל בהא הידיעה הַסָּפֵק.
·     ספר הַשְּׁאֵילָתוֹת, ויש גורסין הַשְּׁאֵילְתּוֹת (ולא הַשְׁאִילְתּוֹת)
·     סִפְרֵי דבי רב (ולא סִפְרִי)
·     סְקֵילָה (ולא סְקִילָה)
·     סַרְטְיָא (ולא סְרַטְיָא)
·     סִרְכָּא (ולא סִרְכָא) - המצוי בריאות בהמות.
·     עָגוּל (ולא עָגוֹל) - ואע"פ שמצינו במקרא עָגֹל(מלאכים א' פ"י פסוק י"ט), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     עד שֶׁיֵּסַב, בליל הפסח (ולא שֶׁיָּסֵב)
·     עֵדִיּוֹת (ולא עדיּוֹת, הדלת בשורק קבוץ)
·     עוּבָדָא   (ולא עוּבְדָא, עוֹבָדָא)
·     עוּבָדִין דחול (ולא עוֹבָדִין)
·     עוֹבֶר ברחם אמו (ולא עוּבָּר)
·     עוּנְשִׁים (ולא עוֹנָשִׁים) - כגון אזהרות ועוּנְשִׁין.
·     עוף בַּיְתִּי (ולא בֵּיתִּי)
·     עֲזֶרַת הנשים (ולא עֶזְרַת)  - וכן הוא בכולם: עזרת כהנים וכו'
·     עִיקָר (ולא עִיקַר)
·     על בּוֹרְיָם, בָּרְיָם, בָּרְיוֹ (ולא בּרְיָם, בּרְיוֹהבי בשורק קבוץ)
·     עָלְבּוֹן, ויש נוהגים עלְבּוֹן, העאן בשורק קבוץ. ויש גם נהגו עִלְבּוֹן. (ולא עֶלְבּוֹן)
·     עַלֵּי הַדַּנְדַּנָּה (ולא עֲלֵי הַדַּנְדָּנָה)
·     עַלִּין, עַלִּים (ולא עָלִין, עָלִים) - יחיד עָלֶה. רבים עַלִּים. ובצירוף, עַלֵּי הדסים.
·     עִנְוְתָנוּתוֹ (ולא עַנְוְתָנוּתוֹ) - ואע"פ שמצינו במקרא וְעַנָתְךָ (תהלים י"ח, ל"ז), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     עַנְיוּת (ולא עֲנִיּוּת)
·     עֲסָק (ולא עֶסֶק)  - השווה פרקי אבות פ"ד, בַּעֲסָק.
·     עֲצֵב, עֲצֵבִין (ולא עֲצב, עֲצּבִין,הצאד בשורק קבוץ) -הוא שם תואר. ואע"פ שמצינו במקרא אשה עצוּבַת רוח, לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     עֲקִידַת יצחק (ולא עֲקֵידַת יצחק)
·     עַרָּבִים זה לזה  (ולא עֲרֵבִים)
·     עַרְבִּית, ויש גורסין עַרְבִית - היינו התפילה שעושים בערב.
·     עֲתִיד (ולא עָתִיד)
·     פָּחוּת מכזית (ולא פָּחוֹת)
·     פָטוּר (ולא פָּטוּר)
·     פַּטְרָיוֹת  (ולא פִּטְרִיּוֹת)
·     פֵּינְקַס (ולא פִּינְקֵס)
·     פַלְטְיָא (ולא פְּלַטְיָא)
·     פְּלִיגֵי (ולא פְּלִיגִי)
·     פַּלְפַּל (ולא פִּלְפֵּל)
·     פָּמוּט (ולא פָּמוֹט)
·     פֵּמַלְיָא (ולא פַּמַלְיָא)
·     פני שבת נַקְבִּילָה (ולא נְקַבְּלָה)
·     פָסוֹלֶת (ולא פְּסוֹלֶת) - כגון בורר אוכל מתוך הַפָּסוֹלֶת.
·     פָסוּק (ולא פָּסוּק)
·     פְּסִיק רישיה (ולא פָּסִיק רישיה)
·     פְּרוּזְבּוֹל (ולא פְּרוֹזְבּוֹל, פְּרוֹזְבּוּל)
·     פְּרוּזְדּוֹר (ולא פְּרוֹזְּדּוֹר)
·     פְרוּטָה (ולא פְּרוּטָה) - ואם באה בהא הידיעה, הַפְּרוּטָה.
·     פִּרְצוּף (ולא פַּרְצוּף)
·     פֵּרַק (ולא פֶּרֶק)
·     פָרָשָׁה (ולא פָּרָשָׁה)
·     פָשׁוּט (ולא פּשׁוּט)
·     פַּשַׁט וּרְמָז (ולא פְּשָׁט וְרֶמֶז)
·     פִשְׁטָא (ולא פַּשְׁטָא) - היינו בפיסוק הטעמים.
·     פת הבאה בְּכִסְנִין (ולא בְּכִסָנִין)
·     פַּת פַּלְטַר (ולא פַּלְטֵר)
·     פָּתוּרָא (ולא פָּתוֹרָא) - כך תרגום שולחן בארמי.
·     צְדַדֵי רשות הרבים (ולא צִדְדֵי)
·     צַדּוּקִים, צַדּוּקִי (ולא צְדוֹקִים, צְדוֹקִי)
·     צוּמַּת הגידים (ולא צוֹמֶת הגידים)
·     צוֹק (ולא צוּק)
·     צִפּוֹרַיִם, בגמ' צפורי (ולא צִפּוֹרִים, צִפּוֹרִין) - היא העיר המפורסמת בגליל בזמן בית שני.
·     צֳרִי (ולא צְרִי)
·     קְבָע (ולא קֶבַע) - כגון עֲשֵׂה תּוֹרָתָךְ קְבָע.
·     קוּלְמוֹס (ולא קוֹלְמוֹס)
·     קוּלָּר בְּצַוַּארוֹ (ולא קוֹלָר)
·     קוּנְטְרִס (ולא קוּנְטְרֵס)
·     קוּף (ולא קוֹף) - היא החיה הידועה, ובמקרא מצינו הַקּוֹף (מלכים א'). אך לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     קוּפַד (ולא קוּפָּד) - ואע"פ שמצינו במקרא קפָּד (צפניה פ"ב פסוק י"ד), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     קוֹרִאים (ולא קוֹרְאִים) - וכן הוא בתהילים (פרק צ"ט), וכן הוא בכל מקום, אלף נבלעת. וחכמים השמיטו את האלף וכותבין קוֹרִין.
·     קוּרְנַס (ולא קוּרְנָס)
·     קִטִיגוֹר (ולא קַטֵגוֹר)
·     קָטְנִית, קָטְנָיוֹת (ולא קִטְנִית, קִטְנִיּוֹת)
·     קִיבּוּץ (ולא קבּוּץ) - היא התנועה הדומה ליו"ד. כך שמעתי מפי מוהר"ר יוסף קאפח ז"ל.
·     קִיבַּל (ולא קִיבֵּל) - והוא לשון יחיד ובזמן עבר. ואע"פ שמצינו במקרא קִיבֵּל (מגלת אסתר), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     קַיוּם המצות (ולא קִיּוּם) 
·     קִלַּל (ולא קִלֵּל) - בזמן עבר.
·     קְלַסְתַּר פניו (ולא קְלַסְתֵּר)
·     קֶלֶף (ולא קְלָף)
·     קִלְפֵי (ולא קַלְפִּי)
·     קִלְקַל (ולא קִלְקֵל) - היינו בזמן עבר.
·     קָמִיַּע (ולא קָמֵיעַ)
·     קָמֵץ (ולא קָמַץ, קָמָץ)
·     קְפִידָה, קְפִידָא (ולא קְפֵידָה, קְפֵידָא)
·     קַרַּאִין - הם האנשים שלא קבלו על עצמם תורה שבעל פה, אלא תורה בכתב בלבד.
·     קְרָבִים (ולא קְרָבַיִם) - ואע"פ שמצינו בתורה קְרָבַיִם, אמרו בתלמוד לשון תורה לעצמה. לשון חכמים לעצמם. (חולין קלז עמ' ב')
·     קרְדּוֹם (ולא קַרְדּוֹם) - הקוף בשורק קבוץ.
·     קְרוֹם (ולא קְרוּם) - כגון הַקְּרוֹם שֶׁלַּ קָנֶה, או הַקְּרוֹם של ביצים.
·     קִרְיַת שְׁמַע (ולא קְרִיַּת שמע) - ואלו קְרִיאַת התורה, כך הוא הנקוד.
·     קַרְפֵף (ולא קַרְפִּף)
·     קָרְקֳבָן (ולא קָרְקְבָן)
·     קַרְקָע (ולא קַרְקַע)
·     קַתְדְּרָה (ולא קַתֶּדְרָה)
·     ר' אַבְּהוּ, ר' אַבְהוּ (ולא ר' אַבָּהוּ)
·     ר' אלעזר הַמּוּדַעִי (ולא הַמּוֹדָעִי)
·     ר' אלעזר חַסַּמָא, ויש גורסין חִסְמָא
·     ר' דּוּסְתַּאי (ולא ר' דּוֹסְתַּאי)
·     ר' חַלְפְּתָא (ולא ר' חֲלַפְתָּא)
·     ר' יוֹסֵי (ולא ר' יוֹסִי)
·     ר' יוסי הַגָּלִילִי (ולא הַגְּלִילִי)
·     ר' שמעון בן נְנָס (ולא בן נַנָּס)
·     רב אַמֵי (ולא אַמִי)
·      רב אַסֵי (ולא רב אַסִי)
·     רב אַשֵׁי (ולא רב אַשִׁי)
·     רב בֵּיבָי, בֵּיבָּי (ולא רב בִּיבִּי)
·     רב דֵּימֵי (ולא רב דִּימִי)
·     רב הַאיֵי גאון (ולא רב הַאי גאון)
·     רב הַמְנוֹנָא (ולא רב הַמְנוּנָא)
·     רב סָפְרָא (ולא רב סַפְרָא) - הסְּמָךְ בְּקָמֵץ ויש בה גַּעְיָא, לכן הפֵּא באה בשוא-נע.
·     רב שֵׁימֵי (ולא רב שִׁימִי)
·     רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּ עוֹלָם (ולא שֶׁל עוֹלָם)
·     רִבּוֹתֵינוּ (ולא רַבּוֹתֵינוּ)
·     רִבִּי, כגון רִבִּי מאיר (ולא רַבִּי) - וכן בכולם: רִבִּי פנחס בן יאיר, רִבִּי יהודה וכו'
·     רוח שָׁטוּת (ולא שְׁטוּת)
·     רוֹמֵי (ולא רוֹמִי)
·     רַוֶס (ולא רִוס)
·     רָטוֹב (ולא רָטוּב) - וכן הוא במקרא, רָטֹב הוא לפני שמש. (איוב ח' ט"ז).
·     רְמָז (ולא רֶמֶז) - כגון רְמָז רָמַז לוֹ (מגילה ט"ז עמ' ב')
·     רְמָץ (ולא רֶמֶץ)
·     רַעְבְתָן (ולא רַעַבְתָן)– לפי מסורת התימנית האות בי בשוא נע.
·     רֵקָנְיָיא (ולא רֵיקָנַיָּא)
·     רְקַק (ולא רֶקֶק)
·     רַשִּׁ"י (ולא רַשִׁ"י) - ריש בפתח אבל קרוב להיות שוא-נע. כך שמעתי מפי מוה"ר יוסף קאפח ז"ל.
·     שְׁאֵין (ולא שֶׁאֵין)– ואע"פ שמצינו במקרא (תהליםקמ"ו) שֶׁאֵין, לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד. וגם זו שונה משוא נע, שהרי השין כאן קרוב לשוא נח.
·     שְׁאָר הדברים (ולא שְׁאַר)
·     שְׁבוֹת (ולא שְׁבוּת) - והוא מן המלאכות שאסרו אותן חכמים.
·     שְׁבָח (ולא שֶׁבַח)
·     שָׁבִיל, שָׁבִילִין (ולא שְׁבִיל, שְׁבִילִין)
·     שִׁבְתַּאי (ולא שַׁבְתַּאי)
·     שְׁהוּא, שְׁהֶן (ולא שֶׁהוּא, שֶׁהֶן) - השין כאן אינה דומה לשוא נע, כי אם דומה לשוא נח.
·     שׁוֹמֶן (ולא שׁוּמָן)
·     שׁוּרַק (ולא שׁוּרוּק)
·     שִׁחְלַיִם (ולא שׁחלים) - מין ירק הנקרא בערבי רשאד.
·     שָׁטוּת (ולא שְׁטוּת)
·     שַׁיֵיךְ (ולא שַׁיָּךְ) - כגון לא שַׁיֵיךְ לומר וכו'.
·     שִׁינָה (ולא שֵׁינָה) - כגון במיעוט שִׁינָה.
·     שֵׁיעוּר (ולא שִׁיעוּר)
·     שְׁיַרֵי הדם (ולא שִׁירֵי הדם)
·     שְׁיָרַיִם לחצאין (ולא שִׁירַיִם)
·     שֶׁלְּ____ או שֶׁלַּ ­­____ או שֶׁלִּ ____ או שֶׁלָּ____
הא כיצד. כגון מילה (היינו שם מיודע) הבא בהֵא הידיעה, לעולם ההֵא מקבלת תנועת פַּתַּח, פרט למילים המתחילות באות חֵיתּ, שאז הא הידיעה מקבלת תנועת פתח-סגול. ובתוספת "של", ההֵא נופלת והאות למד שבשֶׁלַּ מקבלת את תנועת הפתח, כגון שֶׁלַּשַּׁבָּת (כאילו כתוב של הַשבת). ואם אין צורך בהֵא הידיעה, הלמד שבשֶׁלְּ מקבלת תנועת שוא-נע, כגוןשֶׁלְּיוסף או שֶׁלְּגֵיהִנָּם, או חבית שֶׁלְּיַיִן וכיוצא בזה. ואם האות הראשונה במילה היא מן האותיות א'ע'ר', לעולם מקבלת ההֵא הידיעה תנועת קָמֵץ. ובתוספת "של", ההא נופלת והאות למד שבשֶׁלָּ מקבלת את תנועת הקָמֵץ, כגון שֶׁלָּעוֹלָם או שֶׁלָּאָדָם.(כאילו היה כתוב כאן של הָעולם, או של הָאדם). ואם האות הראשונה חֵיתּ, כפי שאמרנו, בתוספת "של", ההֵא נופלת, והלמד מקבלת את תנועת פתח-סגול, כגון שֶׁלֶּחָג. ואם אות הראשונה במילה מתחלת בשוא (היינו שוא נע), כגון תְּרוּמָה או שְׁלֹמֹה, ורוצה לכותבו בתוספת "של," אות הלמד לעולם מקבלת תנועת חִירַק, כגון שֶׁלִּתְרוּמָה, או שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. וכן הוא בשיר השירים. ויש עוד כלל שצריך את לדעת. והוא שלעולם לא כותבין שני שואין זה אחר זה מתחלת התיבה. והוא הדין בשני תנועות של חטף פתח (הנקרא גם שוא פתח) או חטף סגול (הנקרא גם שוא סגול) או חילופיהן. ולכן אם רצונך לכתוב תיבה מאלה מלים בלא הֵא הידיעה, ולהוסיף לה תוספת "ל", כגון לַחֲבִרְתָּהּ, או "של" כגון שֶׁלַּחֲבִרְתָּהּ, כותבין הלמד בפתח. כי כל תיבה המתחלת בשוא סגול ( ֱ ), או בשוא פתח ( ֲ ), לעולם כותבין הלמד שלפניה בתנועת פתח, כגון לַחֲבֵרוֹ, לַחֲבִרְתָּהּ וכיוצא בזה.
·     שלא יביאנו לידי פִּיסוּל (ולא פְסוּל)
·     שלא יִכְּרוֹךְ (ולא שלא יִכְרוֹךְ) - עיין במשנה שבת פ"ה פסוק ג'.
·     שלא תִּשְׁתַּכֵּחְ תורה מישראל (ולא תִּשְׁתַּכֵּחַ, ולא תִּשְׁתַּכַּח, ולא תִּשְׁתכחה) - כך שמעתי מפי מוה"ר יוסף קאפח ז"ל.
·     שִׁלוֹלִית שֶׁלְּ מים (ולא שְׁלוּלִית)
·     שלום מְתווָּךְ בינים (ולא מְתַוֵּךְ)   - התאו בשורק קבוץ, וכך ראיתי מנוקד בפרקי ר' אליעזר כתיבת יד.
·     שֵׁם הֲוִיָּה (ולא הֲוָיָ"ה)
·     שֶׁמַּא (ולא שֶׁמָּא)
·     שַׂמַּח נפשנו (ולא שַׂמֵּחַ נפשנו) - כך הוא גירסת הבלדי. אבלמתפללי שאמי במוסף דחול המועד פסח וסוכות אומרים שַׂמֵּחַ.
·     שמעון בן שָׁטָח (ולא בן שַׁטַח)
·     שֶׁנֶּאֱמָר (ולא שֶׁנֶּאֱמַר)
·     שַׁעְוָה (ולא שַׁעֲוָה)
·     שִׁעְשׁוּעַ (ולא שַׁעֲשׁוּעַ) - ואע"פ שמצינו במקרא ילד שעשועים (ישעיה), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     שְׁפוּד (ולא שִׁפּוּד)
·     שַׁפְלוּת (ולא שִׁפְלוּת)
·     שְׂרַגָּא (ולא שְׁרָגָא)
·     שִׁרְטוּט (ולא שִׂרְטוּט) - ואע"פ שמצינו במקרא, ובבשרם לא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת (ויקרא פ' אמור), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     שֶׁרֶף האילן, ויש גורסין שְׂרף (ולא שְׁרָף)
·     תאות הַמַּשְׁגֵּל (ולא הַמִּשְׁגָּל)
·     תַּאנָא, תַּנָא (ולא תָּנָא)
·     תְּבָלִין (ולא תַּבְלִין)
·     תָּדֵּיר (ולא תָּדִיר) - ואע"פ שמצינו במקרא בִּתְדִירָא (דניאל ו' ט"ז), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
·     תּוֹסָפוֹת (ולא תּוֹסְפוֹת)
·      תְּחָיַת המתים (ולא תְּחִיַת המתים)
·     תֵּיגֶר (ולא תִּיגָּר, תִּגָּר) - כגון עושה תֵּיגֶר עם קונו ח"ו.
·     תינוקות שֶׁלְּבֵית רִבָּן (ולא שֶׁל בֵּית רַבָּן)
·     תִּיקוּ (ולא תֵּיקוֹ)
·     תֶּכֶף (ולא תֵּכֶף)
·     תִּלְמוֹד לוֹמַר (ולא תַּלְמוּד לוֹמַר)
·     תְּנוֹ רַבָּנַן (ולא תָּנוּ רַבָּנָן)
·     תַּסְפּוֹרֶת (ולא תִּסְפּוֹרֶת)
·     תַּעְנִית, תַּעְנִיוֹת (ולא תַּעֲנִית, תַּעֲנִיּוֹת)
·     תְּפִּילִּין (ולא תְּפִילִין) - כך הוא הנקוד בספרי המשנה הקדומים בתימן, וכמעט נשכחה מסורת זו. עיין בשבת פ"ו משנה ב'. אמנם האחרונים נהגו לומר הַתְּפִילִּין, בלא דגש בפא.
·     תְּפָר, שם עצם (ולא תֵּפר) - כגון צריך שיהיה הַתְּפָר באמצע.
·     תַּרְבֵּץ הושט (ולא תּוּרְבֵּץ הושט)
·     תַּרְיַ"גּ מצוות
·     תּרְנְגוֹל, תּרְנְגוֹלֶת (ולא תַּרְנְגוֹל, תַּרְנְגוֹלֶת) - התאו בשורק קבוץ.
·     תּשְׁבְּחוֹת דוד בן ישי, תּשְׁבָּחוֹת (ולא תִּשְׁבְּחוֹת, תִּשְׁבָּחוֹת) - התאו בשורק קבוץ. אבל מתפללי שאמי נוהגים כבני עדות ספרד ואומרים תִּשְׁבחות.
·     תִּשְׁרִי (ולא תִּשְׁרֵי)
·     תַּקְלָה (ולא תַּקָּלָה)
 
 
 
___________________________________

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים