מתימן יבוא פורטל יהדות תימן

בליל ראש חודש קודם תפילת ערבית, מנהגינו שעומד הגדול שבציבור במקומו, ואומר פיוט שער הרחמים וכו'. ואחר־כך אומרים הציבור יחד מזמור ברכי נפשי וגו'. וכשחל בשבת, אין אומרים המזמור, ובמקום הפיוט הנזכר, אומר פיוט שירו לָאל נבונָי וכו'. וכל זה הן בליל ראשון דראש חודש, הן בליל שני. ובחול, אומר ש"צ חצי קדיש אחר המזמור, :
להמשך הלכות ראש חודש>>

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים ..

פרשת שקלים
בשבת הקרובה הבעל"ט מתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה מארבע הפרשיות 'שקלים' וקורין בה בתחילת פרשת "כי תשא" מענין מחצית השקל. והטעם לקריאה זו משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, מצות עשה על כל אדם מישראל לתת מחצית השקל בכל שנה ושנה, בכדי להקריב מהם כל קרבנות הציבור במקדש. שקלי התרומה שמכל ישראל היו צריכין לבוא למקדש עד לראש חודש ניסן שבכל שנה, לפיכך התחילו בראש חודש להשמיע על השקלים כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויתנו בעונתם ותקנו חז"ל שבשבת הסמוכה לאדר או בשבת שחל בה ראש חודש אדר יקראו בתורה בפרשת שקלים, ואע"פ שאין לנו היום בית המקדש וגם מצות מחצית השקל אינה נוהגת היום, בכל אופן קורין אנו בפרשה זו במועדה כדי שתחשב לנו הקריאה בתורה כאילו קיימנו את המצוה בפועל, ככתוב3 'ונשלמה פרים שפתינו', ועוד טעם שתקנו לקרוא גם בזמן הזה - מהרה יבנה המקדש, ויהיו המצוות סדורות בידינו.