מתימן יבוא
מוסדות הקודש המרכזים לבני תימן
ישיבת מתימן יבוא. ירושלים רח'' תרמ"ב 6. טלפון רב קוי: 02-5812531 פקס 02-5826919 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב
- הת"ת לבני עדת תימן רח'' אבינדב 22ג'' ירושלים. משכנות הרועים התלמוד תורה לבני עדת תימן בראשון לציון. רח'' נחמיה 111 050-3355022
 
אתר נוסח תימן פעולת צדיק יד מהרי תימני ישראל מורי נט רואים את הקולות
 
שיר השירים. קורא הרב יהודה גמליאל.
חלקה לתלמיד אלקנה נ"י

הרב צימרוט פרשת שלח לך הקש לצפיה

הרב צימרוט פרשת לך לך תשע"א  הקש לצפיה

   

חדש עלון מחודדין בפיך שלח לך לילדים הקש לצפיה

חדש עלון מחודדין בפיך שלח לך תשע"ד הקש לצפיה

 
פרשת שלח לך חידושים ועלונים  על הפרשה          
מעיינה של תורה פרשת שלח לך
למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש''י).

מה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים, והלא מרים דיברה במשה רבינו ואילו המרגלים לא דברו אלא בארץ-כנען שאינה אלא אדמה אדרבה, הרי אמר רש''י בסוף פרשת יתרו על הפסוק: ''אשר לא תגלה ערותך עליו - והלא דברים קל-וחומר, ומה עצים ואבנים אמרה תורה שלא יבזו אותם קל-וחומר אדם שנברא בצלם יוצרו על אחת כמה וכמה'' - אבל אין ללמוד את הקל מן החומר, על עצים ואבנים ממשה רבינו?
ברם, הרי העידה תורה על משה רבנו: ''והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה'' (לעיל י''ב-ג), שהיה נחשב בעיני עצמו כעצים וכאבנים ולא היה העלבון איכפת לו כלל. לפיכך נאמר שם: ''וישמע ה'' (י''ב-ה) - ה שמע ואילו משה עצמו לא הטה אוזן ולא נתן דעתו על כך. מאדם כגון זה היו צריכים לקחת מוסר שאסור...     
להמשך
הרב מאיר צימרוט פרשת שלח לך
קריאת התורה  לפי מנהג תימן, הרב יהודה גמליאל שליט"א.
לפי המברכים:

פרשת שלח לך: א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / הפטרה
קריאה ברצף: פרשת
 
  בהעלותך
 
מאתר יד מהרי"ץ
   קריאת התורה תיקון קוראים וירטואלי.
 
לימוד קריאת מגילת רות בת"ת מבשר טוב

 
ביקור ילדי הת"ת בגן החיות

 
הידברות-הרב זמיר כהן-פרשת במדבר
חדש הרב גלעד בניאל בנושא ספירת העומר
קריאת התורה מאתר מורי נט. לבחור פרשה ואת המברך, לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולשמוח בתורה הקדושה.
ספרים על הפרשה
יגל יעקב על פרשת השבוע  הרב יעקב צבי אופמן בן הרה"ח אברהם חיים זצוק"ל הי"ד
ספר במדבר  פרשת במדבר    פרשת נשא    פרשת בהעלתך    פרשת שלח    פרשת קרח    פרשת חקת    פרשת בלק    פרשת פנחס    פרשת מטות    פרשת מסעי  
 
בשבילי הפרשה - הקש לכניסה בים דרך - במדבר   הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
עלון מחודדין בפיך לילדים פרשת במדבר תשע"ד.  לצפיה בעלון
 
 
קישור לאתרים תימנים אתר נוסח תימן פעולת צדיק יד מהריץ   תימני ישראל  

תימן
פרשת שלח לך חידושים ועלונים  על הפרשה          
עלון לשבת מחודדין בפיך תשע"ד חדש  בהעלותך לילדים חדש בהעלותך
מעיינה של תורה פרשת שלח לך
למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש''י).

מה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים, והלא מרים דיברה במשה רבינו ואילו המרגלים לא דברו אלא בארץ-כנען שאינה אלא אדמה אדרבה, הרי אמר רש''י בסוף פרשת יתרו על הפסוק: ''אשר לא תגלה ערותך עליו - והלא דברים קל-וחומר, ומה עצים ואבנים אמרה תורה שלא יבזו אותם קל-וחומר אדם שנברא בצלם יוצרו על אחת כמה וכמה'' - אבל אין ללמוד את הקל מן החומר, על עצים ואבנים ממשה רבינו?
ברם, הרי העידה תורה על משה רבנו: ''והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה'' (לעיל י''ב-ג), שהיה נחשב בעיני עצמו כעצים וכאבנים ולא היה העלבון איכפת לו כלל. לפיכך נאמר שם: ''וישמע ה'' (י''ב-ה) - ה שמע ואילו משה עצמו לא הטה אוזן ולא נתן דעתו על כך. מאדם כגון זה היו צריכים לקחת מוסר שאסור...     
להמשך
הרב מאיר צימרוט פרשת שלח לך
קריאת התורה  לפי מנהג תימן, הרב יהודה גמליאל שליט"א.
לפי המברכים:

פרשת שלח לך: א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / הפטרה
קריאה ברצף: פרשת
 
  בהעלותך
 
מאתר יד מהרי"ץ
   קריאת התורה תיקון קוראים וירטואלי.
חדש עלון מחודדין בפיך תשע"ד לצפיה מלאה הקש    העלון שלח לך לילדים הקש
קריאת התורה מאתר מורי נט. יש לבחור פרשה ואת המברך, לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולשמוח בתורה הקדושה.



שלום רב לאוהבי תורתך!
פונים אנו לציבור היקר לקראת יום קבלת התורה,
לבוא לעזרת ה' בגיבורים, להתאחד כולנו לכבוד התורה, ולמען מוסדות העדה בירושלים: ישיבת "מתימן יבוא" ות"ת "מבשר טוב", אשר הם הנושאים את דגל התורה עם מנהגי ומסורת תימן.
בישיבה לומדים, עשרות בחורים בעלי תשובה בתנאי פנימיה מלאים, ומוסרים את נפשם וליבם ללימוד התורה, כדי להקים את בתיהם ולחנך את ילדיהם על ערכי התורה והיהדות כפי שקבלנו מאבותינו.
התלמוד תורה "מבשר טוב", בו מחנכים את ילדינו על פי מסורת ומנהגי תימן הקדומים, והם דור העתיד אשר אליהם נשואות עינינו להמשיך דרך אבותינו הקדושים.
דרושה עזרה דחופה לקיום המוסדות.
יהי רצון שהברכה תשרה בבתיכם, תפילותיכם יתקבלו ברצון, וישרה השלום במעונכם.
תרומות והוראת קבע, ניתן לשלוח לכתובת הישיבה או הת"ת. ירושלים ת.ד 41028. ניתן להפקיד תרומות בחשבונות בנק הדואר: מתימן יבוא מספר 4874867 או "מבשר טוב" מספר 8388591. לתרומה בכרטיס אשראי תרומה זכר למחצית השקל פרטים נוספים: טל': 02-5812531
בברכת התורה בשם תלמידי מוסדות מתימן יבוא הרב יורם גריידי שליט"א 
 תפילת השל"ה
תפילת אבות על בנים מבעל של"ה הקדוש - הגאון רבי ישעיהו הלוי הורביץ זצוק"ל. הכולל תפילה לכל עת, ובפרט לערב ראש חודש סיון,
להתפלל על עצמו ועל צאצאיו לילך בדרכי ישרים, יהי רצון שתתקבלנה תפילותכם ותפילות כל עמו ישראל ברצון, אמן.
ספרים על הפרשה
יגל יעקב על פרשת השבוע  הרב יעקב צבי אופמן בן הרה"ח אברהם חיים זצוק"ל הי"ד
ספר במדבר  פרשת במדבר    פרשת נשא    פרשת בהעלתך    פרשת שלח    פרשת קרח    פרשת חקת    פרשת בלק    פרשת פנחס    פרשת מטות    פרשת מסעי  
 
בשבילי הפרשה - הקש לכניסה בים דרך - במדבר   הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
ערב הרש"ש תשס"ו בישיבת מתימן יבוא הרב מאיר צימרוט פרשת בשלח

 אומר לצפון תני, ולתימן אל תכלאי,
הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ
השקדיה פורחת
ט"ו בשבט

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."
– מסכת ראש השנה א, א
 ראש השנה לאילן. מאי טעמה? אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיה: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. היינו: שכבר עברו רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה.
(ראש השנה, י"ד, רש"י)
 
חד אמר: כבר יצאו גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ. וחורנה אמר: עד כאן היו חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה.
(ירושלמי, ראש השנה, פרק א')
 
בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא. פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק. אמר לו רבי מנדל:
"לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול"
(ילקוט החכמה)
 
 "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"; אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו:
נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היונוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד מתיגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא - עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.
מדרש תנחומא, פ' קדושים
טו בשבט במחנה עולים
 

קראנו השבת על מצוות קידוש החודש
החודש הזה לכם ראש חודשים

 

קידוש החודש
הצגה חינוכית עם ילדי ת"ת מבשר טוב לבני תימן בירושלים

הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ג

ג,א  עדים שראו את החודש--אם היה ביניהם ובין מקום שיש בו בית דין מהלך לילה ויום או פחות, הולכין ומעידין; ואם היה ביניהן יתר על כן, לא ילכו, שאין עדותן אחר יום שלושים מועלת, שכבר נתעבר החודש.

ג,ב  עדים שראו את החודש--הרי אלו הולכין לבית דין להעיד, ואפילו היה שבת:  שנאמר "אשר תקראו אותם, במועדם" (ויקרא כג,ד); וכל מקום שנאמר מועד, דוחה את השבת.  לפיכך אין מחללין אלא על ראש חודש ניסן ועל ראש חודש תשרי בלבד, מפני תקנת המועדות; ובזמן שבית המקדש קיים, מחללין על כולן, מפני קרבן מוסף שבכל ראש חודש, שהוא דוחה את השבת.

ג,ג  כשם שמחללין העדים שראו את החודש את השבת--כך מחללין עימהן העדים שמזכין אותן בבית דין, אם לא היו בית דין מכירין את הרואין; ואפילו היה זה שמודיע אותן לבית דין עד אחד--הרי זה הולך עימהן ומחלל מספק, שמא יימצא אחר ויצטרף עימו.

ג,ד  היה העד שראה את החודש בליל השבת חולה--מרכיבין אותו על החמור, ואפילו במיטה.  ואם יש להן אורב בדרך, לוקחין העדים בידן כלי זין; ואם הייתה דרך רחוקה, לוקחים בידם מזונות.  ואפילו ראוהו גדול ונראה לכול--לא יאמרו כשם שראינוהו אנחנו כך ראוהו אחרים, ואין אנו צריכין לחלל את השבת; אלא כל שיראה החודש, ויהיה ראוי להעיד ויהיה בינו ובין המקום שקבוע בו בית דין לילה ויום או פחות, מצוה עליו לחלל את השבת, ולילך ולהעיד.

ג,ה  בראשונה היו מקבלין עדות החודש, כל יום שלושים; פעם אחת נשתהו העדים מלבוא עד בין הערביים, ונתקלקלו במקדש ולא ידעו מה יעשו--אם יעשו עולה של בין הערביים, שמא יבואו העדים, ואי אפשר שיקריבו מוסף היום, אחר תמיד של בין הערביים.  עמדו בית דין, והתקינו שלא יהיו מקבלים עדות החודש אלא עד המנחה, כדי שיהא שהות ביום להקריב מוספין ותמיד של בין הערביים, ונסכיהם.

ג,ו  ואם הגיע מנחה, ולא באו עדים--עושין תמיד של בין הערביים; ואם באו עדים מן המנחה ומעלה--נוהגין אותו היום קודש, ולמחר קודש, ומקריבין מוסף למחר, לפי שלא היו מקדשין אותו אחר מנחה.  משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי ובית דינו שיהיו מקבלין עדות החודש כל היום כולו, ואפילו באו עדים יום שלושים בסוף היום סמוך לשקיעת החמה, מקבלין עדותן ומקדשין יום שלושים בלבד.

ג,ז  כשמעברין בית דין את החודש, מפני שלא באו עדים כל יום שלושים, היו עולין למקום מוכן, ועושין בו סעודה ביום אחד ושלושים שהוא ראש חודש.  ואין עולין לשם בלילה אלא בנשף קודם עלות השמש, ואין עולין לסעודה זו פחות מעשרה; ואין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית, ואוכלין בעת הסעודה.  וזו היא סעודת מצוה של עיבור החודש האמורה בכל מקום.

ג,ח  בראשונה כשהיו בית דין מקדשין את החודש, היו משיאין משואות בראשי ההרים כדי שיידעו הרחוקים; משקילקלו הכותים שהיו משיאין משואות כדי להטעות העם, התקינו שיהו שלוחים יוצאין ומודיעין לרבים.  ושלוחים אלו אינן מחללין את יום טוב, ואין צריך לומר שבת--שאין מחללין את השבת לקיימו, אלא לקדשו בלבד.

ג,ט  על שישה חודשים היו שלוחים יוצאין:  על ניסן, מפני הפסח.  ועל אב, מפני התענית.  ועל אלול, מפני ראש השנה כדי שיישבו מצפין ביום שלושים לאלול--אם נודע להם שקידשו בית דין יום שלושים, נוהגים אותו היום קודש בלבד; ואם לא נודע להם, נוהגים יום שלושים קודש ויום אחד ושלושים קודש, עד שיבואו להם שלוחי תשרי.  ועל תשרי, מפני תקנת המועדות.  ועל כסליו, מפני חנוכה.  ועל אדר, מפני הפורים.  ובזמן שבית המקדש קיים--יוצאין על אייר, מפני פסח קטן.

ג,י  שלוחי ניסן ושלוחי תשרי--אין יוצאין אלא ביום ראש חודש, אחר שתעלה השמש, עד שישמעו מפי בית דין, מקודש; ואם קידשו בית דין בסוף יום תשעה ועשרים, כמו שאמרנו, ושמעו מפי בית דין, מקודש--יוצאין מבערב.  ושלוחי שאר השישה חודשים--יש להם לצאת מבערב אחר שנראה הירח, אף על פי שעדיין לא קידשו בית דין את החודש:  הואיל ונראה החודש, ייצאו, שהרי למחר, בוודאי מקדשין אותו בית דין.

ג,יא  כל מקום שהיו השלוחין מגיעין, היו עושין את המועדות יום טוב אחד, ככתוב בתורה; ומקומות הרחוקים שאין השלוחים מגיעין אליהם, היו עושין שני ימים מפני הספק, לפי שאינם יודעים יום שקבעו בו בית דין ראש חודש, אי זה יום הוא.

ג,יב  יש מקומות שהיו מגיעין אליהן שלוחי ניסן, ולא היו מגיעין אליהן שלוחי תשרי; ומן הדין היה שיעשו פסח יום טוב אחד, שהרי הגיעו להן שלוחין וידעו באיזה יום נקבע ראש חודש, ויעשו יום טוב של חג הסוכות שני ימים, שהרי לא הגיעו אליהן השלוחין.  וכדי שלא לחלוק במועדות, התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין לו, עושין שני ימים, אפילו יום טוב של עצרת.

ג,יג  וכמה בין שלוחי ניסן לשלוחי תשרי, שני ימים--ששלוחי תשרי אינן מהלכין באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ולא בעשירי בו, מפני שהוא יום הכיפורים.

ג,יד  אין השלוחין צריכין להיותן שניים, אלא אפילו אחד נאמן; ולא שליח בלבד, אלא אפילו תגר משאר העם שבא לדרכו ואמר אני שמעתי מפי בית דין שקידשו את החודש ביום פלוני--נאמן, ומתקנין את המועדות על פיו:  שדבר זה דבר העשוי להיגלות הוא, ועד אחד כשר נאמן עליו.

ג,טו  בית דין שישבו כל יום שלושים ולא באו עדים, והשכימו בנשף ועיברו את החודש כמו שביארנו בפרק זה, ואחר ארבעה או חמישה ימים באו עדים רחוקים והעידו שראו את החודש בזמנו שהוא ליל שלושים, ואפילו באו בסוף החודש--מאיימין עליהן איום גדול ומטריפים אותם בשאלות, ומטריחין עליהן בבדיקות ומדקדקין בעדותן, ומשתדלין בית דין שלא יקדשו חודש זה, הואיל ויצא שמו מעובר.

ג,טז  ואם עמדו העדים בעדותן ונמצאת מכוונת, והרי העדים אנשים ידועים ונבונים, ונחקרה העדות כראוי--מקדשין אותו, וחוזרין ומונין לאותו החודש מיום שלושים, הואיל ונראה הירח בלילו.

ג,יז  ואם הוצרכו בית דין להניח חודש זה מעובר, כשהיה קודם שיבואו אלו העדים--מניחין; וזה הוא שאמרו, מעברין את החודש לצורך.  ויש מן החכמים הגדולים מי שחולק בדבר זה ואומר, לעולם אין מעברין את החודש לצורך--הואיל ובאו עדים, מקדשין ואין מאיימין עליהן.

ג,יח  ייראה לי, שאין מחלוקת החכמים בדבר זה אלא בשאר החודשים, חוץ מניסן ותשרי, או בעדי ניסן ותשרי שבאו אחר שעברו הרגלים, שכבר נעשה מה שנעשה, ועבר זמן הקרבנות וזמן המועדות; אבל אם באו העדים בניסן ותשרי קודם חצי החודש, מקבלין עדותן, ואין מאיימין עליהן כלל, שאין מאיימין על עדים שהעידו על החודש שראוהו בזמנו כדי לעברו.

ג,יט  אבל מאיימין על עדים שנתקלקלה עדותן, והרי הדבר נוטה שלא תתקיים העדות ויתעבר החודש--מאיימין עליהן כדי שתתקיים העדות, ויתקדש בזמנו; וכן אם באו עדים להזים את העדים שראוהו בזמנו, קודם שיקדשוהו בית דין--הרי אלו מאיימין על המזימין עד שלא תתקיים ההזמה, ויתקדש החודש בזמנו.

 

טועמיה חיים זכו
נהנת, תספר לאחרים, ואם תשלח משוב עם הערות נשמח. 


 
 
+ שלח משוב
 
+ שלח משוב